בֵּית הַסֵּפֶר לְתֵאַטְרוֹן-מָחוֹל לִגְבָרִים
נקודת הַמִּמְשָׁק שֶׁבֵּין גוּף לָרוּחַ

כיתה יא 1          

 

מטרה: קפיצה למים, הכרות של התלמידים עם החומר אתו נעבוד בחודשיים הקרובים.

 

פתיחה: מעגל סבב שמות – כל אחד אומר את השם שלו ומספר למה הוא בחר במגמת תיאטרון.

 

הסבר קצר על התרגיל אותו אנחנו הולכים לעבור. תרגיל שימשך לאורך זמן, שדורש ריכוז, לבדוק שלכולם יש שכבה נוספת מעליהם, מעיל או צעיף. (הבאנו צעיפים אקסטרה)

 

כל אחד לוקח את התיק ונעמד אתו באיזשהו מקום בחדר, למלא את החדר, לא לעמוד קרובים מידיי; עכשיו תורידו את החלק העליון, תשימו אותו בתיק ותסגרו את התיק' תפתחו את התיק ותלבשו את הבגד, ותחזרו על הפעולה הזאת. 

 

בזמן שאתם חוזרים על הפעולה תהיו קשובים להוראות שלנו:

 

תהיו מודעים לתנועה- שימו לב לתנועה שלכם שימו לב באיזה אופן אתם פושטים את הבגד, איך אתם מתכופפים לתיק, שימו לב לקצב, שימו לב לנשימה, אל תנסו לשנות את זה פשוט תשימו לב לזה.

עכשיו נתמקד במהירות התנועה – תאטו את הפעולה יותר ויותר עד להכי איטי שאתם יכולים – אם עולה לכם רגש או דימוי מסוים לכו אתו; הכי מהר שאתם יכולים, אבל עדיין לעשות את כל השלבים של הפעולה; בכל רגע אתם יכולים לעצור פתאום, כשאתם עוצרים אף איבר בגוף שלכם לא זז, אנחנו רק רואים את הנשימה מזיזה את הגוף, וכשאתם מחליטים אתם ממשיכים בפעולה באיזה מהירות שאתם בוחרים. שימו לב לאורך הזמן של העצירה עצמה ואורך הזמן שבין עצירה לעצירה ושחקו עם זה.

יכול להיות שבזמן הפעולה איכות התנועה שלכם משתנה, בואו ננסה לעשות את הפעולה קטועה, וננסה לעשות אותה זורמת כאילו אתם עושים אותה בתנועת מכחול אחת, וכשכל הגוף רועד, וכשהגוף הוא כמו רובוט, ונחזור לרגיל.

·        ובואו נהיה מודעים למבט, לבחור לאן הוא מסתכל: למעלה, למטה, לצדדים ונשים לב מה משתנה בתחושה בגוף כשהמבט הוא כל פעם לכיוון אחר.

·        חצי קבוצה עובדת חצי צופה – מתחלפים.

·        מדברים על התרגיל – מה עשינו בתרגיל? גיליתם דברים? איזה שאלות זה מעלה?

 

 

נמשיך את התרגיל עם אותה פעולה ונפתח אותו

 

• תכנסו למצב רוח ותתנו לזה ביטוי בפעולה, בתנועה, בגוף, בקצב, במבט, האם הגוף מכופף, זקוף, תנו לזה להשפיע על הפנים, על הנשימה.

• פוקוסים – אחד ממשיך כולם עוצרים - מתבוננים בו, ועושים את הפעולה כמו שהוא עושה. (כמספר התלמידים או פחות). וכל אחד חוזר לעצמו.

• אפשר לקחת את התיק וללכת אתו למקום אחר בחדר ולהמשיך שם את הפעולה. שימו לב איך אתם עוברים, סוג ההליכה, איפה אתם בוחרים לעמוד.

• פריז – כל פעם שמישהו אחד מתחיל ללכת כולם חייבים ללכת גם. לא לאותו מקום אבל באותו קצב וסגנון.

• כל פעם שמישהו הולך הולכים לאותו מקום שהוא הולך, אבל שומרים על רווחים.

• כל פעם שמישהו הולך הולכים לכיוון ההפוך.

• חוזרים לעבוד כל אחד בנפרד, מי שהולך נעמד ממש קרוב למישהו אחר.

• מתחלקים לשתי קבוצות - חצי קבוצה צופה חצי עובדת.

• שיחת סיכום: מה עשינו, מה למדנו?

 

 רפלקציה:

• עשינו חימום שלא היה מתוכנן: מהליכה לריצה ולהאט ביחד עד עצירה, ניעור של הגוף ומתיחות – החימום היה קצר מידי - הוא כן גרם להם להתחמם כי היה קר – אבל היו עוד מטרות שהוא יכל לשרת להמשך השיעור כמו: מודעות לגוף, מודעות לתנועה של קבוצה במרחב, והוא לא עשה זאת.

• בהתחלה של התרגיל היה צריך לתת יותר דגש בהוראה של לשים לב לגוף, ולהתבונן בתנועה של הגוף. אפשר אולי היה להוסיף פריז ובו לנשום ולשים לב לגוף לצורה של הגוף לידיים לכפות הידיים, לגו, לרגליים, לראש, למבט וכו'.

• ההוראות על השינויים במהירות התנועה היו צריכות להיות כמו שכתבנו בדף. והם היו צריכות להיות הרבה יותר מונחות על ידנו. קודם כל כל נתון חדש דורש הנחיה שמדגימה חלק מהאפשרויות על ידנו ואז לתת לשחק עם זה לגבי להאט ואז הנחיה ברורה לגבי למהר, לגבי משחק עם המשך של כל עצירה ואז משחק עם הזמן שבין עצירה לעצירה .

• היה צריך לתת יותר זמן לעבודה עם איכויות התנועה (רעידות, רובוט, קטוע וזורם).

• המבט עבד טוב.

• בחלוקה לקבוצות – כשאחת צופה ואחת עובדת – להבא צריך לתת הוראה לקבוצה שצופה לשים לב לאיך מה שהם עושים נראה, מה הפוטנציאל שלו, לציין לעצמך מה עובד, מה יוצר אצלך בתור צופה עניין, מה מושך את העין.

• השיחה באמצע התרגיל הייתה טובה – הם העלו את הנקודות שאליהם כיוונו.

• התרגיל של להיכנס למצב רוח ולעשות את הפעולה שונה מהשפה שבה מדבר השיעור שהיא ממצב פיזי למצב רגשי.

• התרגיל של הפוקוסים הלך טוב והיה צריך לעשות פוקוסים על כל אחד מחברי הכיתה.

• התרגיל עם ההליכות, היה צריך לתת להם יותר זמן בתוכו, אולי היה צריך לעזוב לרגע את הפעולה ולהתמקד רק בהליכה ועצירה, למשל: מישהו הולך כולם הולכים מישהו עוצר כולם עוצרים ביחד – הדגש שלו הוא יותר של ראייה מרחבית ועבודה בקבוצה בהקשבה ובריכוז כיוון שזה לא היה ברור לנו לא ניצלנו את הפוטנציאל שלו.

• האימפרוביזציה הייתה לא ברורה כי ההנחיות שלנו לא היו ברורות.

• בסה"כ אבל ההרגשה הייתה שלמרות הבעיות שהיו לשיעור רוב הכיתה מצאה בו עניין, ציטוט: "ציפיתי להרבה פחות"