ייחוד האיברים
שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד
פקודא דא ליחדא שמיה דקודשא בריך הוא בכל יומא דהא כמה דמייחדי שמא דקודשא בריך הוא לתתא הכי אתייחד שמיה לעילא אשתכח קודשא בריך הוא יחידאי עילא ותתא מאן דמייחד שמיה דקודשא בריך הוא ישוי לביה ורעותיה בההוא יחודא דקאמרן ויחבר כל שייפוי בההוא יחודא בההוא רעותא למהוי כלהו אחד כמה דשוי כל שייפוי ברזא דחד הכי לעילא מחבר כל שייפין עלאין בההוא יחודא למהוי כלהו חד בשעתא דאתי ב"נ לייחדא שמא דקודשא בריך הוא כל חילי שמיא כלהו קיימין שורין שורין בגין לאתתקנא ולאתכללא כלהו בההוא יחודא למיקם ברזא דחד ביחודא חדא כלהו מתתקנן בתקוניהון כדקא יאות, בהאי שעתא קיימא חד ממנא שמשא דקיימא תחות רמ"ח עלמין וכלהו עקרון שייפין דגופא ודא אקרי הלני"ו קיימא מחכה לההוא יחודא ודא איהו מלקט שושנים כמא דאת אמר (שיר ז) וללקוט שושנים דאינון שייפין דגופא...
המצווה הזאת לייחד את שמו של הקדוש ברוך הוא בכל יום. שהרי כמו שמייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא למטה, כך מתייחד שמו למעלה. נמצא שהקדוש ברוך הוא יחידי למעלה ולמטה.
מי שמייחד שמו של הקב"ה ישים את ליבו ורצונו באותו יחוד שאמרנו, ויחבר כל אבריו באותו יחוד באותו רצון להיות כולם אחד. כמו ששם את כל אבריו בסוד של האחד, כך למעלה מחבר כל אברים עליונים באותו יחוד להיות כולם אחד...
באותה שעה עומד ממונה שמש שעומד מתחת לרמ"ח עולמות וכולם נקראים אברי הגוף... עומד ומחכה לאותו יחוד וזה הוא מלקט שושנים כמו שאתה אומר "וללקוט שושנים", שהם אברי הגוף..
לקריאת מאמר אודות ייחוד האיברים מאת הרב יהוסף פרומן