חזרה
סיישין קיטאידו
אביב טטרסקי
סיישין קיטאידו היא שיטה המשלבת בין העוצמה של אמנויות הלחימה לספונטניות והחופש שמאפשרות גישות מערביות לתנועה. בסיישין קיטאידו באים לידי ביטוי העקרונות התנועתיים והחכמה הגופנית של אמנויות הלחימה המזרחיות, ולדבר יש השפעה עמוקה על הגוף והנפש של המתאמן. יחד עם זאת, סיישין קיטאידו אינה עוסקת בלחימה, והגנה עצמית אינה המטרה של האימון. לכן, אימון סיישין קיטאידו מתייחס לקשת רחבה - החל ביעילות הטכניקה, דרך עושר הביטוי שתנועה מאפשרת, וכלה בתהליך של גילוי עצמי והליכה אל מעבר לגבולות ולדפוסים מוכרים.
האימון בסיישין קיטאידו מכוון לפתח מספר איכויות גופניות ותנועתיות. דרך השינויים שהוא מחולל בגוף, בתנועה ובתודעה ודרך האתגרים שמתלווים לכך, מאפשר סיישין קיטאידו תהליך של בחינה עצמית, גילוי והבעה חדשה.
העקרונות הבסיסיים ביותר של אמנויות הלחימה מצויים גם באימון שלנו: קרקוע, מרכז חזק וחיבור אליו, שחרור גופני ומנטאלי, ריכוז. עקרונות אחרים מוכרים אולי יותר מעולם התנועה – משחקיות, תנועה "חופשית" ופחות מדויקת. אפשר לומר שהכלי של הקיטאידו הוא הגוף ותנועתו. באופן טבעי אנו רוצים לשכלל את הכלי שלנו כמה שיותר ולכן באימון אנו מפתחים יכולות גופניות ותנועתיות. אולם בעבודה הגופנית והתנועתית טמון מפתח לעולם רחב הרבה יותר. סיישין קיטאידו מאפשר לנו להכיר את עצמנו ואת העולם באופן חדש. האופן בן אנו מחזיקים את הגוף, נעים במרחב ועובדים עם בן זוג משנה את היחסים שלנו עם העולם. בכך יש אפשרות לחוויה (ואולי הוויה) אחרת ולא מוכרת.
בתנועות של הקיטאידו יש פשטות שמאפשרת להעביר את הדגש מהטכניקה של תנועה כזו או אחרת אל האיכות שבמהות של תנועה במרחב ותנועה עם בן זוג. סיישין קיטאידו מכילה מגוון רחב של איכויות תנועתיות אולם יש לה שפה ברורה שלה מספר מאפיינים:
פתיחת הגוף - המרכיב הראשון בעולם התנועתי של הקיטאידו הוא עוצמתי ביותר. תרגילים רבים בקיטאידו פותחים את הגוף. מדובר בחלק הקדמי של הגוף – בית החזה, ההארה (חלל הבטן) פנים הירכיים וכן הגרון והפנים. אנו חושפים את האזורים הללו ומשחררים אותם ממתחים ומעצורים. לפעמים הפתיחה יכולה להיות קיצונית ובכל מקרה היא מביאה את הגוף למצב לא רגיל שבו אזורים רגישים וחשובים, שבדרך כלל נשמרים מוגנים, נחשפים.
תנועה גדולה ומתפרצת – בקיטאידו אנו מנסים לחבר בין שתי איכויות תנועתיות שפעמים רבות נחשבות למנוגדות – מרכז חזק מחד ותנועה גדולה מאידך. החיפוש אחר תנועה גדולה ומתפרצת מחייב קרקוע ומרכז חזק אבל מצריך גם לשחרר את המרכז הזה ולתת לגוף לנוע בחופשיות. תנועה גדולה באמת, דורשת שימוש בעוצמה שלנו אך מבלי ליצור מתח ומאמץ מיותרים. על מנת שהחיבור החזק שאנו בונים לא יגביל אותנו אנו רוצים לתת לתנועה להיות מתפרצת,כלומר לא רק יוצאת מהמרכז אלא אף מוציאה אותנו מהמרכז שלנו.
התנועה הגדולה שלנו במרחב מאפשרת לנו להסיר מעט מהמחיצות שבין פנים לחוץ ובעבודת זוגות מחייבת את בן הזוג שלנו להיות מדויק יותר, להשתמש נכון במרחב ולפתח תחושה של תזמון, קרקוע ומרכז חזק. תנועה מונוטונית - תרגילים רבים בקיטאידו מורכבים מתנועה פשוטה אחת עליה חוזרים שוב ושוב. חזרה נשנית על אותה תנועה מאפשרת לגוף להשתנות ולהפנים עקרונות נכונים של עבודה. בנוסף, יש בתנועה שכזו אלמנט מדיטטיבי של נוכחות מלאה כאן ועכשיו. במקום שתשומת הלב תהיה מוסטת על ידי שינויים רבים, יכולה החוויה של תנועה אחת פשוטה ללכת ולהעמיק. פעמים רבות אנו עושים תרגיל מסוים על מנת להשתפר: להתחזק, להתגמש, להתקרקע, לשפר את הקואורדינציה ועוד... אולם חזרה על אותה תנועה שוב ושוב מביאה אותנו למקום בו המטרות הללו כבר אינן תופסות: הגוף עייף מידי, הריכוז חלש מידי או שסתם היכולת להשתפר מוצתה. מצב כזה מזמין להתאמן ללא מטרה, לעבור דרך התנגדויות שונות שעולות בנו ולמצוא בתוכנו משהו צלול ונקי.
התמסרות לתנועה - חווית התנועה מזמינה אותנו להיות קצת אחרת: להתאמץ או ללמוד להרפות, לנוע באופן אליו איננו רגילים, לנוע באופן שחושף אותנו ואת הפגיעויות שלנו, להקשיב לגוף ולתת לתנועה לבוא מבפנים...
האימון בקיטאידו מאפשר מפגש עם האתגרים הללו באופן החושף את המעצורים שאנו שמים בדרך לתנועה משוחררת. האימון שלנו גם מביא לתחושה דינאמית וחיה כאשר אנו כן מסכימים להתמסר מעט.
כל אחד מהמאפיינים הקודמים שהזכרנו– פתיחת הגוף, תנועה גדולה, ותנועה מונוטונית– כולל בתוכו את האתגר שבלהתמסר לתנועה ולעבודה גופנית שהיא פותחת, מרחיבה ומניעה. היבט זה של האימון מועצם פי כמה בעבודת הזוגות כאשר עלי סמוך על בן הזוג המוביל אותי או לחילופין למצוא – לפעמים כהרף עין – איך נכון להוביל. במיטבו, תהליך זה מאפשר לנו להניח לגוף להילקח על ידי תנועה שכאילו מתרחשת מאליה. הגבולות המוכרים לנו נפתחים ואנו זוכים לנוע באופן משוחרר יותר, לא מוכר ומפתיע. לתנועה החדשה מצטרפת גם חדות חושים ואנו חווים קצב, מראות ותחושות גופניות בצורה חיה ביותר.
מעבר לתנועה - האיכויות התנועתיות-גופניות שאנו מטפחים בקיטאידו הן איכויות נפשיות לא פחות מאשר גופניות. הנטייה של הגוף לא להיות פתוח עד הסוף (שלא לומר להסגר),להגביל את התנועה, לעצור אותה ולפרק אותה למקטעים מבוססת לא מעט על המבנה הנפשי-רגשי שלנו. כך הגוף והתנועה שלנו מבטאים הן את האישיות שלנו והן את הפיצול שקיים אצל כולנו בין מה שאנו קוראים לו "אני" ובין מה שאנו קוראים לו "העולם". מכיוון שכך, הרי שהניסיון לנוע באופן אחר כרוך במפגש עם אותו מבנה נפשי שעומד בבסיס הדפוסים הגופניים. מתוך המפגש הזה ייתכן שינוי קטן או גדול. לפעמים יהיה זה השינוי התנועתי שיביא לשינוי נפשי. לעתים נדירות נוכל לא רק לבוא במגע עם הפיצול שלנו מהעולם אלא אף למוסס אותו מעט. עבודה זו שבין הגוף והנפש היא אחת המתנות הגדולות שהאימון בקיטאידו יכול להעניק.
חזרה